הבלוג של המוהל רחמים חיים - סיפורי לקוח, טיפים ומידע

מאמרים אחרונים | ארכיון | חיפוש

מזוודות
הנייד שלי צלצל. הבטתי על הצג וראיתי מספר ארוך. זוהי שיחה מחוץ לארץ. במהירות השבתי לשיחה. מהצד השני של הקו דיברה אישה צעירה ושאלה אם אני מוכן לבצע ברית אצלם בחו"ל. השבתי בחיוב. שאלתי, כהרגלי, כמה שאלות ואז התברר לי שעדיין היא לא ילדה  והיא אמורה ללדת רק בעוד כחודשיים ושצריך לעשות הכנות על מנת שיתכוננו לארח אותי . כמובן ששאלתי מהו התאריך המשוער ללידה והמתנתי שיזמינו אותי. היום המיוחל הגיע. הבעל בישר לי שאשתו ילדה והברית המתוכננת יחול ביום שישי בבוקר בבית הכנסת המקומי והטיסה ביום  רביעי. כך שהייתי אמור להגיע לבוקר של יום חמישי על מנת שאספיק לנוח מהטיסה. כמובן הכול סודר כפי שתוכנן: ארזתי את המזוודה הגדולה שאני שולח במטוס עם כלי המילה. היא הייתה מזוודה שחורה סימנתי אותה כמו שצריך כדי לזהות אותה  בחלוקת הכבודה. הגעתי ליעד מוקדם בבוקר לארץ זרה,  לשפה שלא שגורה בפי וחיכיתי למזוודה עם כלי המילה שתגיע. לאחר המתנה מתוחה התברר לי שדווקא המזוודה בה נמצאים כלי המילה לא הגיעה. הבוקר עבר עלי בתחושה נוראית: לא דיברתי עם ההורים על המזוודה האבודה היות ורשמתי על התווית את הכתובת של ההורים בחו"ל. להפתעתי, ההורים שאלו אותי אם אבדה לי המזוודה ושהיא הגיעה במשלוח ישיר לביתם. למזלי היו חסרים רק מספר פריטים אבל הכלים הגיעו בשלמותם והברית נעשתה בשמחה. הייתי צריך להירגע מסיפור זה זמן רב... והנה שוב אני קיבלתי הזמנה לברית לחו"ל. הפעם אמרתי שאקנה מזוודה בהירה שיהיה לי קל  למצוא אותה. כתבתי בטוש שחור את שמי ואת טלפון הנייד שלי. הפעם הייתי נינוח יותר ומיד כשהגעתי ליעד מיהרתי לקבל את הכבודה. ראיתי את המזוודה ומיהרתי לקחתה מבלי להסתכל  אם זו שלי אבל שיערתי -למי כבר יכול להיות מזוודה כמו שאני בחרתי.  ואז... בזמן שהמתנתי לרכב שייקח אותי לבית המלון, הפלאפון צלצל ואני התלבטתי אם לענות או לא ? שאלתי את עצמי מי כבר יכול לחפש אותי ? החלטתי שאני עונה. מהצד השני נשמעה צעקה בעברית: "הלו מי זה ?"  שאלתי אותו: "מי אתה ?"  ואז הוא דיבר בהתחלה באנגלית ולאחר שהוא הבין שאני דובר עברית, הוא צעק לעברי: "אדוני, לקחת את המזוודה שלי." גם  אני נבהלתי מאד היות ובמזוודה שלי היו כלי המילה ואני אמור לבצע את הברית באותו ערב. נפגשנו  בתוך מספר דקות  וכאשר הוא ראה שאני אדם דתי הוא ואשתו נרגעו. שתינו משהו ביחד ולאחר מכן הם סיפרו לי שהמזוודה  הכילה סכום עתק של מזומנים.  אז השבנו את האבדה וכל אחד הלך לדרכו. השבוע, ביצעתי ברית  לנכד של בעל המזוודה. צחקנו וחייכנו הרבה ולכן אני שמח לספר את סיפורי זה.


© כל הזכויות שמורות לרחמים חיים